שתי השיבות של יהודה מהגלות

חזונו של יחזקאל לשיבה לארץ המובטחת

הנביא יחזקאל נלקח לגלות בבבל על ידי המלך נבוכדנצר בגיל 26 בשנת 597 לפני הספירה. ספר יחזקאל נכתב עבור יהודים שחיו בגלות ומספר, בין היתר, על התקופה שבה יוחזרו לארצם. החזון היה למופת בחזרה מבבל בשנות ה-500, לפני תחילת תקופתנו, כאשר גם בית המקדש בירושלים נחרב במשך 70 שנה.

עם זאת, המימוש בפועל והעיקרי של החזון לא התרחש עד 1900. אז קמו לתחייה העצמות שהתייבשו במשך כמעט 2000 שנה בעצמאותה של מדינת ישראל במקומה ההיסטורי ובשיבת היהודים לארצם, לא רק מבבל, אלא מכל רחבי העולם. גם הגירושים, וגם החזרות, בוצעו בצורה דומה להפליא, רק היקף האירועים היה שונה. רק כוחו של דבר האל יכול להסביר את האנלוגיה ההיסטורית הקשורה לאירועים.

אף מילה נבואית לא יצאה מרצון בני האדם, אך בני האדם, בהנחיית רוח הקודש, אמרו את מה שהם קיבלו מאלוהים. (השנייה לפטרוס א' 21)

הגירוש הראשון והחזרה מבבל בשנות ה-500 לפנה"ס.

1. גירוש

השבי של בבל היה גלות היהודים בבבל שבמסופוטמיה. זה התחיל בשנת 597 לפנה"ס, כאשר נבוכדנצר השני כבש לראשונה את ירושלים, והסתיים עם כיבוש בבל על ידי כורש הגדול בשנת 539 לפנה"ס. נבוכדנצר החריב את המקדש בשנת 586 לפני הספירה. ולקח עוד תושבי העיר לבבל.

בסך הכל לקח נבוכדנצר יהודים מירושלים לגלות שלוש פעמים. החלק הראשון של האוכלוסייה הוגלה לאחר שהמלך יוג'קין שלט רק שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס, (2. מתי. כ"ד 16-12). 

בשנת 586 לפני הספירה. המלך צדקיהו נכלא, ובעיניים פקוחות, נלקח לגלות בבל עם קבוצה אחרת. עבור העיר ירושלים, שלב זה היה הדרמטי ביותר. ראש משמר הרוחות, נבוסראדה, נכנס לעיר והחל להרוס אותה. "הוא שרף את מקדש האדון ואת ארמון המלך, ואת כל בתי ירושלים, כל בנין גדול שהוא הצית", (השנייה לטימותיאוס ב' 2). מלכים כ"ה 9). קירות נקרעו ארצה.

הקבוצה השלישית נלקחה לגלות ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 582 לפני הספירה. על פי ספר ירמיהו, נבוסרדה, ראש משמר הרוח הבבלי, לקח עוד 745 מתושבי יהודה לבבל, (ירמיהו נ"ב 30).

גם התנ"ך העברי, תנ"ך, מקורו בבבל. שם, בנוסף, נולד מה שמכונה "ציד מכשפות". הלל בבית הכנסת, כי לא ניתן היה לבצע את תפילת ההכשרה בבית המקדש. בבבל צמחה גם קבוצה חדשה של סופרים, שאב הטיפוס שלה נחשב לכהן עזרא. במקום עבודת ההקרבה במקדש, ההתמקדות הייתה בדבר ה' ובהסברתו. במשיח, המילה הפכה לבשר ודם.

לפני הגלות, ההיסטוריה של ישראל תוארה כהיסטוריה של 12 שבטים, אך רק שבט יהודה (והשבט הקטן של בנימין וכמה לויים חזרו) ולכן ניתן גם לומר שמקורה של היהדות רק לאחר שחזר מהגלות. על פי הכתובים, המשיח נולד משבט יהודה, בראשית מ"ט 10 ומיכה ה' 1. ראה גם אל העברים 7:14.

2. חזרה

כורש הגדול יצר את האימפריה הפרסית הגדולה, אשר, מבחינת גדולתה הטריטוריאלית, דומה רק לאימפריה הרומית ולאימפריה שיצר אלכסנדר מוקדון. האימפריה השתרעה מהמזרח התיכון עד הודו והייתה המעצמה הראשונה בעת העתיקה. בתקופת שלטונו כבש המלך הגדול של פרס את ממלכות בבל, מדיה ולידיה. העיר בבל נכבשה על ידי כורש ללא קרב בשנת 539 לפני הספירה. לאחר שהביס את צבא בבל לפני כן בקרב אופיס. כאשר הגנרל גובריאס מלך כורש צעד בשנת 539 לבבל עם חייליו ב-13 באוקטובר, תושבי העיר כבר היו בצד של הפרסים.

כורש מופיע גם בתנ"ך של התנ"ך. המלך תופס מקום חשוב בתולדות היהודים. על פי התנ"ך, כורש שחרר את היהודים מהגלות ונתן להם רשות לבנות מחדש את בית המקדש בירושלים (מה שמכונה בית המקדש בירושלים). צו כורש בשנת 538 לפנה"ס). היהודים ראו במלך פרס את משחרר העם. מדיניותו הדתית הסובלנית של כורש הייתה הגיונית מבחינה פוליטית, שכן היא אפשרה לו לזכות ביוקרתם של העמים שכבש ולשלוט באימפריה העצומה שלו במה שמכונה "גרילה". בעזרת סאטראפים, כלומר, שליטים טריטוריאליים.

בתמונה למעלה הייתה המעצמה הראשונה של העת העתיקה, פרס, שנשלטה על ידי כורש.

הצו של כורש

ראשי שבטי יהודה ובנימין, כמו גם הכהנים והלויים, כולם אשר בהם עורר אלוהים את הרצון ללכת ולבנות את מקדש ה' בירושלים, עזרא א' 5, היו מצוידים למסע.

חזרתו של יהודה ל"ארץ המובטחת" אפשרה את ביאתו הראשונה של המשיח על פי הכתובים, ראה: בראשית 1. 49:10;

שום שרביט לא מתרחק מיהודה, לא שרביטו של המפקד ממשפחתו. השבט שלו יהפוך למי שיש לו כוח, הוא יישמע על ידי האומות.

גירוש שני וחזרה מכל רחבי העולם במאה ה-20

1. גירוש

מלחמת היהודים הראשונה הייתה הראשונה מבין שלוש מרידות שיזמו היהודים נגד האימפריה הרומית. המלחמה החלה בשנת 66 כאשר יהודי ירושלים התקוממו במרד נגד הרומאים לאחר רדיפתם והסתיימה בשנת 73 כאשר הרומאים כבשו את המפלט האחרון של המורדים, מבצר מצדה. שלב ההחלטה של המלחמה הסתיים בסתיו 70, כאשר המצביא הרומי טיטוס הרס את העיר ירושלים ובמקביל שרף את מקדשה.

המלחמה היהודית השנייה (בעברית: יהו) מרד בר כוכבא), הידוע גם בשם מרד בר כוכבא, היה המרד הגדול השלישי של היהודים נגד רומא. המלחמה הסתיימה בניצחון הרומאים ולאחר מכן הועברו רוב היהודים בארץ ישראל בכפייה לחלקים אחרים של האימפריה. ניתן לכנות את המלחמה גם מלחמת היהודים השלישית, אם התסיסה של 115-117, או מלחמת קיטוס, שהובסה על ידי הגנרל לוסיוס שקטוס, נחשבת למלחמה ממשית. לפיכך, היו שלוש מלחמות שונות ועקירות כפויות באותו אופן כמו במודל של גלות בבל. עכשיו רק בקנה מידה הרבה יותר גדול והרסני. הגירוש הראשון בוצע על ידי הבבלים, והשני על ידי הרומאים.

כתוצאה מהמלחמות נגד רומא, העם היהודי נפל לעוד גולה גדולה, תחילה לשטח האימפריה הרומית, ומאוחר יותר ברחבי העולם.

2. חזרה

האימפריה הבריטית הייתה אימפריה שכללה מושבות וטריטוריות אחרות שנשלטו על ידי הממלכה המאוחדת. האימפריה החלה לקום במאה ה-16 והייתה בשיאה בסביבות 1900, אז כללה רבע מהאנושות. זו הייתה גם האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית מבחינת שטח. האימפריה הבריטית כללה שטחים נרחבים של צפון אמריקה, האיים הקריביים, אפריקה, כל הודו ואוסטרליה, שטחים מדרום מזרח אסיה והאוקיינוס השקט, ובמשך זמן מה את רוב המזרח התיכון. הייתה אמירה שבאימפריה הבריטית השמש מעולם לא שקעה.

האימפריה הבריטית התפרקה רק במהלך המאה ה-20, כאשר חתניה זכו לעצמאות כתוצאה מהלאומיות. 56 מהם שייכים לחבר העמים הבריטי שהוקם כיום על חורבות האימפריה.

בתמונה למעלה נמצאת האימפריה הבריטית, המעצמה החזקה ביותר של תחילת המאה ה-20.

הצהרת בלפור

הצהרת בלפור הייתה הצהרה פומבית שפרסמה ממשלת בריטניה בשנת 1917 במהלך מלחמת העולם הראשונה, בה הצהירה על תמיכתה בהקמת "בית לאומי ליהודים" בארץ ישראל על אדמת העות'מאנית. ההצהרה נכללה בדברי מזכיר המדינה השני של שר החוץ של בריטניה, ארתור בלפור. למכתב מנובמבר 1917 ללורד רוטשילד, מנהיג הקהילה היהודית בבריטניה. המכתב נועד להישלח לברית הציונית של בריטניה ואירלנד. נוסח ההצהרה פורסם בעיתונות 9. נובמבר 1917.

נובמבר 2, 1917

לורד רוטשילד היקר,

זה נותן לי עונג רב להעביר לך, בשם ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת האהדה הבאה לשאיפות הציונים היהודים, שהוצגה ואושרה בקבינט.

"ממשלת הוד מלכותו מברכת על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ועושה כל מאמץ כדי לסייע בהשגת מטרה זו. ברור שאין לעשות דבר שעלול לפגוע במעמדן החברתי והדתי של הקהילות הלא-יהודיות בארץ ישראל או במעמדן המשפטי והפוליטי שממנו נהנים יהודים בכל מדינה אחרת. "

אודה לך אם תוכל להביא הצהרה זו לידיעת התנועה הציונית.

בכבוד רב,

ארתור ג'יימס בלפור

הבריטים כבשו את ירושלים בתחילת דצמבר, מיד לאחר פרסום ההכרזה, תחת פיקודו של הגנרל אדמונד אלנבי. אלנבי הביס את הטורקים חודש קודם לכן במה שמכונה "הטורקים". בקרב עזה השלישי וכתוצאה מכך נסוגו העות'מאנים מהאזור והותירו את ירושלים לבריטים ללא קרב. העיר נכנעה ב-9 בדצמבר 1917.

בשנת 1918 הפסידה טורקיה במלחמה והשטח הפלסטיני שהיה שייך לה נמסר לבריטניה לאחר מלחמת העולם. חבר הלאומים אימץ את המנדט הבריטי לאזור והמסמך הבסיסי של המנדט כלל את הצהרת בלפור כמעט ככזו. הדבר הוביל מאוחר יותר לעצמאותה של מדינת ישראל, כאשר בריטניה ויתרה על המנדט שלה ב-15 במאי 1948.

אנלוגיה היסטורית לאירועים

כך התגשמה שיבתם השנייה של היהודים, הפעם לאחר כמעט 1900 שנות גירוש. שתיהן חוזרות, כמו גם החזרה מבבל בשנת 538 לפנה"ס. החל מכך שהשיבה מכל רחבי העולם משנת 1917 ואילך מומשה גם על ידי ההצהרה הפומבית של המעצמה החזקה ביותר של זמנה על זכותו של העם היהודי לשוב לארצו. שתי התשואות היו מאוחדות גם על ידי העובדה ששטחה של ישראל של ימינו נפל תחת שליטתן של אימפריות שהכריזו על זכות השיבה. בזמנה, מדה-פרס כללה את כל העולם שהיה ידוע אז, והאימפריה הבריטית כיסתה פשוטו כמשמעו את כל העולם, כי היהודים חיו בגולה בכל העולם. באימפריה הבריטית, השמש מעולם לא שקעה.

המרווח בין ההכרזות שעשו את חזרתם של בני יהודה משנת 538 לפנה"ס. עד 1917 בסך הכל 2454 שנים. כך, החזון שתיעד הנביא יחזקאל בספרו על התעוררות עצמות המתים של עם ישראל התגשם פעמיים בהיסטוריה. השיבה מבבל הייתה התגשמות הנבואה והחזרה מכל רחבי העולם התגשמות הנבואה בפועל.

הקמתה של המדינה היהודית בחזרה לאתרה ההיסטורי, וגם העברת ירושלים בחזרה לבעלות יהודית, מאפשרת גם את ביאתו השנייה של המשיח, שכן ישוע קשר את שיבתו להמרת דתו של העם היהודי אליו בירושלים;

ירושלים כולה, כולל הר הבית, עברה לידי העם היהודי במה שמכונה "הר הבית". בקשר למלחמת ששת הימים, 7.6.1967.

Haran Ahdesmaki